בחפירת הצלה של רשות העתיקות שנערכה לצורך הקמת מחלף בכביש מספר 31 ביוזמת חברת נתיבי ישראל בכניסה לישוב חורה שבצפון הנגב, נתגלה מנזר מרשים מהתקופה הביזנטית. המבנה, שגודלו 35 מ' X 20 מ', מחולק לאולמות שנבנו בציר מזרח מערב, מתוכם בולטים אולם התפילה ו'חדר האוכל', בשל שטיחי הפסיפסים המרהיבים בהם רוצפו. אולם התפילה רוצף בפסיפס בדגם של עלים בצבעים עזים: כחול, אדום, צהוב וירוק. אולם "חדר האוכל" רוצף בשטיח פסיפס צבעוני, ובו דגמים מעולם הצומח, עיטורים גיאומטריים, אמפורות, סלים ואף צמד ציפורים. לדברי דניאל וורגה, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "נראה שמנזר זה, הממוקם בסמוך לישוב הביזנטי חורבת חור, הינו חלק מרצף של מנזרים השוכנים לצידה של דרך שחיברה בין עבר הירדן לבין בקעת באר שבע". בשטיחי הפסיפס נמצאו ארבע כתובות הקדשה בשפה היוונית המציינים את שמות ראשי המנזר: אליהו, נונוס, סלומון ואילריון, ותאריכי ביצוע עבודות הריצוף באולמות השונים, שמתארכים את המנזר למחצית השנייה של המאה השישית לספירה הנוצרית. אחת מן הכתובות הינה דו-לשונית, כאשר בנוסף לשפה היוונית קיים קטע בשפה הסורית. הכניסה למנזר הייתה מן המערב. האגף המערבי של המנזר המחולק לארבעה חדרי שירות, רוצף בפסיפס בצבע לבן אשר ברובו נהרס על ידי מפולות בעקבות קריסתו של המבנה בסוף התקופה הביזנטית. בחפירת המנזר התגלו מכלולי כלי חרס שונים, ובהם כלי אגירה גדולים: אמפורות וקנקנים מסוגים שונים, סירי בישול, קדרות וקערות. כמו כן, נתגלו באתר כלי זכוכית רבים ומגוונים מטיפוסיים השייכים לתקופה הביזנטית ומטבעות. ממצאים אלו מעידים על תרבות עשירה במקום. אתר החפירה סגור למבקרים בשל סוגיות בטיחות. בכוונת רשות העתיקות, חברת נתיבי ישראל, עיריית חורה ועמותת ואדי עתיר, לשעתק את המנזר, על פסיפסיו, לפרוייקט ואדי עתיר התיירותי-חקלאי הסמוך