בטקס חגיגי שנערך היום ( 15 באוקטובר 2006) הונחה אבן הפינה לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
הטקס נערך במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר התרבות המדע והספורט ומשפחות תורמים מחו"ל, במתחם המוזיאונים בירושלים.

 

רשות העתיקות – הגוף המופקד על עתיקות ארץ ישראל – תלקט, תשמר ותטפל בכמיליון ממצאים עתיקים תחת קורת גג אחד בקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין. הקריה תהווה בית קבע לאוצרות המדינה, למעבדות השימור והשיחזור; לעשרות אלפי מטבעות עתיקים ולאוסף הגדול ביותר בעולם של קטעי המגילות הגנוזות. לראשונה יוכל הציבור הרחב להשקיף מבעד לגשרים ולקירות המצופים וילונות זכוכית על העבודות המתבצעות במעבדות ולהתרשם מעוצמתם של כמיליון ממצאי אוצרות המדינה כשהוא מפלס דרכו ביניהם.
הקריה החדשה ששטחה כ- 20,000 ממ"ר, תוכננה על ידי האדריכל משה ספדיה והיא תיבנה באזור קריית המוזיאונים בירושלים, מול הכנסת ובסמוך למוזיאון ישראל.

 

כל הממצאים העתיקים, המייצגים את מורשת התרבותית של ארץ ישראל המאוחסנים כיום במתקני הרשות השונים ופזורים בכל הארץ, ילוקטו, ישומרו ויטופלו תחת קורת גג אחת בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הקריה החדשה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, שיחזור, לימוד, המחשה וחשיפה של חומר ארכיאולוגי מישראל. הקריה תיבנה באדיבותם של תורמים, מהארץ ומהעולם, באמצעות אגודת הידידים של רשות העתיקות.
 
תוכנית המבנה של האדריכל משה ספדיה מבוססת על רעיון של חפירה ארכיאולוגית. הבניין מסודר סביב שלוש חצרות הבנויות בשלושה מפלסים יורדים. אפריון זכוכית כהה, המזכיר רשתות צל המגנות מהשמש מעל חפירות ארכיאולוגיות, יכסה את החצר הראשית אשר תשמש כגן ארכיאולוגי פתוח. פתח טבעתי המצוי באפריון יאפשר זרימתם של מיי גשמים לבריכה המצויה בחצר מתחת, כך שייווצר מפל מים זורמים.  שלושת המפלסים שמתחתיו ישמשו כשטח ציבורי שיכלול גלריות המחשה, ספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל הגדולה ביותר בעולם, אולם הרצאות וגשרים המשקיפים על המעבדות ואוצרות המדינה שקירותיהן מצופים בוילונות זכוכית.
 
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, אמר כי המכלול החדשני והדינאמי של הקריה מהווה ציון דרך ומודל לקהילה הארכיאולוגית העולמית, והוא בעל אלמנטים ללימוד, המחשה והארה של העבודה הארכיאולוגית שמבצעים עובדי רשות העתיקות 'מאחורי הקלעים'.
"הקריה תהווה גשר בין העבר להווה ותשמש כמקור לחינוך של המורשת הארכיאולוגית של הארץ. המקום יהווה מוקד משיכה לארכיאולוגים, סטודנטים, חוקרים ותלמידי בית-הספר" הוסיף דורפמן.
 
אלמנטים עיקרים בקריה החדשה:
מרכז ארצי לאוצרות המדינה
המרכז הארצי לאוצרות המדינה יכלול מרחבים לאכסון, שימור, לימוד וחשיפה של יותר ממיליון חפצים ארכיאולוגיים עם גישה מודרכת לציבור. המרכז יכלול: זכוכית עתיקה, אוסף המטבעות העתיקים הגדול ביותר בארץ, כלי חרס ואבן, ממצאי מתכת, אריגים, שנהב, עץ וקש, , גלוסקמאות, תכשיטים, פסיפסים ופריטי אדריכלות.
מרכז ארצי להמחשה, לימוד ושימור המגילות הגנוזות
המרכז הארצי למגילות הגנוזות יכלול: מעבדות שימור עדכניות המספקות הזדמנות נדירה להתבונן בתהליך שימור המגילות, גלריות חשיפה ולימוד; מרכז אכסון בתנאי אקלים מבוקר עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות וחפצים מחפירות קומראן, בנוסף למרכז לימוד וספרייה.
מעבדות שימור
מעבדות עדכניות הנותנות לציבור המבקרים להיחשף לתהליכי שימור ושיחזור. למעבדות, אמצעים לשימור זכוכית, מטבעות, קרמיקה, אבן, מתכות, חומר אורגני למחקר בוטני ואנתרופולוגי, פסיפסים ופרסקאות.
ספרייה ארכיאולוגית ואולם קריאה
הספרייה הארכיאולוגית תהיה הספרייה הגדולה והמקיפה ביותר באזור. האוספים מורכבים מ-120,000 כרכים ו-1,000 כתבי עת בנושאים ארכיאולוגיים בארץ ובמזרח התיכון.
ארכיון הארכיאולוגי
הארכיון הארכיאולוגי מחזיק בכל נתוני החפירות והסקרים בארץ (מפות, ציורים, צילומים, תוכניות האתרים, רשימות חפצים, ועוד) החל משנת 1917. הארכיון מהווה מקור בעל ערך רב לחוקרים וארכיאולוגים רבים מהארץ ומחו"ל.
אודיטוריום – 200 מושבים
האודיטוריום, יהווה חלק ממרכז החינוכי, ישמש מקום לימי עיון, קבוצות לימוד וכנסים.
גינת-גג ארכיאולוגית
גינת הגג, ששטחה כ 1800 מ"ר, תשמש לחשיפת ממצאים ארכיאולוגים גדולים ומיוחדים כגון פסיפסים, עמודים ועוד.