המגילות הגנוזות יוצאות מחדש לאור. לפני 2,000 שנה נטמנו במערות במדבר יהודה מאות מגילות, הכוללות את המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא עד היום. כעת, 60 שנה אחרי גילוין המקרי של המגילות הראשונות בידי רועים בדווים, החליטה רשות העתיקות, המופקדת עליהן ושוקדת על שימורן, לאפשר נגישות למגילות לחוקרים ולציבור מכל מקום בעולם. במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר (ד', 27/8) בירושלים, הציגה רשות העתיקות את התכנית הניסיונית (פיילוט) הנערכת השבוע, לפרויקט תיעוד של כל אלפי קטעי המגילות הגנוזות, השייכים לכ-900 כתבי יד, ותיוגם במאגר מידע אלקטרוני ונגיש לציבור. זאת, באמצעות מצלמות דיגיטאליות מתקדמות ביותר, המאפשרות, בין השאר, קריאה של קטעי מגילות רבים, אשר השחירו או נמחקו לכאורה עם השנים, ולא ניתן היה לראותם בעין עד היום. בנוסף על בדיקת האמצעים שנבחרו לדימות (imaging – יצירת תמונה בעיבוד דיגיטאלי) ולאגירת המידע, מטרת הפיילוט לקבוע תהליכי עבודה שיצמצמו עד כמה שניתן את חשיפת המגילות, ולאמוד את פרק הזמן והאמצעים הנחוצים לביצוע פרויקט שכזה. לצד צוות רשות העתיקות, משתתפים בפיילוט מומחים בינלאומיים בתחומי הצילום והדימות, האופטיקה ומאגרי המידע - בהם דר' גרג ברמן, לשעבר מדען בכיר במעבדת ההינע הסילוני של נאס"א; סימון טנר, מנהל שירותי ייעוץ דיגיטאליים של קינגס קולג' בלונדון, דר' ג'וליה קרג-מקפילי, צלמת המתמחה בדימות כתבי יד; וטום ליאנצה, מנהל טכנולוגיות קולנוע וטלוויזיה בחברת איקסרייט בע"מ, אחד מחלוצי תחום ניהול הצבע, ופיתוח סורקי הצבע הדיגיטאליים השולחניים הראשונים. במסגרת הפיילוט הציבו המומחים בחדר שנאטם ונצבע במיוחד בצבע אפור ספיציפי, שלוש עמדות דימות: - דימות צבעוני ברזולוציה גבוהה - אשר יתעד את מצבם הנוכחי של הקטעים. - דימות ברזולוציה גבוהה בטווח האינפרא-אדום - אשר יאפשר קריאה טובה יותר של המגילות בכלל ושל קטעים שהתכלו והיו בלתי קריאים עד כה - דימות ספקטרלי ברזולוציה מרחבית נמוכה, בתחום האדום והאינפרא-אדום של הספקטרום - טכניקה זו, תסייע גם למעקב אחר קטעי מגילות פגומים, וזאת כדי לתעד שינויים המתחוללים בכתובים לאורך זמן, אם יהיו כאלה.
לדברי פנינה שור, מנהלת תחום טיפול בממצאים ברשות העתיקות, ומנהלת הפרויקט: "בנוסף להשגת הדימות, שישמש לניתוח ובקרת איכות השימור, אנו שמים דגש על תהליך עבודה שיצמצם, ככל שניתן, את חשיפת המגילות לאור, ויסייע בהגדרת הזמן וכוח האדם הנחוץ לתיעוד המלא של אלפי הקטעים. הטכנולוגיה החדישה תאפשר, לראשונה, מדידה באמצעים מדעיים, של שינויים במצב שימור המגילות: הדימות הספקטרלי יתעד בצורה גרפית את מצב המגילה, ובעוד כמה חודשים, נצלמה מחדש בתנאים זהים, ונבדוק אם חלו שינויים בגרף - אם לאו. ככל שיתגלו פחות שינויים, כך נדע שהמגילות נמצאות במצב שימורי מיטבי." גרג ברמן, מדען בכיר בנאס"א לשעבר, הציג במסיבת העיתונאים רעיון חדשני: "אני מאמין שבאמצעות הצילום הספקטראלי נצליח, באמצעים בלתי הרסניים, לקבוע את כמות המים הקיימת בעור שממנו עשויות המגילות. לנתון כזה ערך מוסף וחשוב עבור נושא שימור ותחזוקת המגילות - אם, למשל, נגלה שהן יבשות מדי, הרי שצריך יהיה לשנות את התנאים שבהם הן מוחזקות". רקע לפרויקט תיעוד המגילות הגנוזות: בנובמבר 2007 מלאו 60 שנה לגילוי מגילות מדבר יהודה, המכונות גם "מגילות ים המלח" ו"המגילות הגנוזות". גילוי מגילות מדבר יהודה, הוא אולי הגילוי החשוב ביותר במאה העשרים. כ-2000 שנה עברו מאז שנטמנו המגילות במערות ועד שנתגלו המגילות הראשונות באקראי ב-1947 על ידי רועים בדואים. למגילות חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית רבה בהיותן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא עד כה. הן שופכות אור על תקופה רבת תהפוכות בתולדות עם ישראל בסוף ימי הבית השני ועל תולדות הנצרות הקדומה. על פי תיארוך פחמן-14 וניתוח פליאוגרפי, ניתן לתארך את הקדומות שבמגילות לסוף המאה השלישית לפסה"נ. אך רובן המכריע מתוארכות למאה ה-1 לפסה"נ ולמאה ה-1 לספירה, התקופה החשמונאית וההרודיאנית. הכתבים כוללים: מגילות מקראיות, חיבורים חיצוניים ופסבדו-אפיגרפים וכתבים כיתתיים. המגילות המקראיות מכילות קטעים מכל ספרי המקרא (פרט למגילת אסתר), ואף עותק שלם של ספר ישעיהו. חלק מן הקטעים דומים או זהים לנוסח המסורה, וחלקם שונים ממנו. לצד מספר קטן של מגילות גדולות, נמצאו אלפים רבים של קטעי מגילות, שהורכבו על ידי החוקרים הראשונים לכדי 1,200 לוחות בקירוב. מאז גילויין של המגילות, מעסיקה בעיית תיעודן ושימורן חוקרים ומשמרים כאחד. חשיפת המגילות והוצאתן מהמערות במדבר יהודה, ערערו את התנאים ששמרו עליהן במשך כ- 2,000 שנה. עם חלוף השנים, התחוור הנזק הרב שנגרם למגילות גם בגלל שימור לקוי, שמקורו בחוסר ידע. לכן, בשנת 1991, הקימה רשות העתיקות מעבדת שימור ייחודית לשימור המגילות. העבודה במעבדה מלווה במחקר ובייעוץ מקצועי, ומסתייעת בידע ובניסיון שנרכש במעבדות שימור ברחבי העולם. מלאכת השימור עדיין בעיצומה, אך לאור ניסיון העבר החליטה רשות העתיקות, בשיתוף עם מומחים לשימור כתבי יד מטעם משרד התרבות האיטלקי, לבחון מחדש את שיטות הטיפול המקובלות כיום, ולחפש פתרונות לסוגיות שימור שטרם נפתרו. אלפי קטעי המגילות צולמו בכללותם רק פעם אחת באינפרא-אדום סמוך לגילויים, בשנות החמישים של המאה העשרים. המחקר והפרסום של המגילות מבוסס בעיקרו על צילומים אלה, שנעשו בשיטות שנודעו בזמנם, ואשר כיום קיימות שיטות משוכללות יותר לעשותן. בנוסף לכך, חלק מהנגטיבים של הצילומים האלה התכלו במשך השנים. מאז הקמת מעבדת שימור המגילות של רשות העתיקות, צילום המגילות נעשה רק לצורכי שימור ותיעוד, ועל פי בקשות פרטניות של החוקרים לצורכי מחקר ופרסום. לכן, יש חסר של תיעוד מפורט ומידע - הן לצורך מחקר, והן לצורך תיעוד מבוקר, הנחוץ למעקב השימורי. רשות העתיקות החליטה על פרויקט תיעוד ודימות ((imaging המגילות כחלק ממאמציה לשמר את המגילות, ולהרחיב את נגישותן לחוקרים ולציבור בארץ ובעולם, וזאת - מבלי לגרום להן נזק נוסף, על ידי חשיפתן לטכניקות ושיטות תיעוד חדשניות, המצמצמות את חשיפתן לאור הפוגע בהן ומדרדר את מצבן. בנובמבר 2007 כינסה הרשות ועדת מומחים בינלאומית על מנת לבחון את טכנולוגיות הדימות וניהול מאגרי מידע המתקדמים ביותר הקיימים כיום. מסקנות הועדה קבעו את היעדים והמטרות של פרויקט התיעוד והדימות, הכוללים: עריכת ניטור של מצב שימור המגילות לאורך שנים באמצעות דימות ספקטראלי, בצורה מדויקת ובלתי פולשנית; יצירת דימות של כל קטע וקטע בצבע ובאינפרא אדום השווה באיכותו לבחינה פיזית של קטעי המגילות, אשר ימנע את הצורך בחשיפה חוזרת שלהן; ותיעוד, שיאפשר גישה קלה ואחידה למאגר מידע של כל כתבי היד המורכבים כאמור, מאלפי קטעים.