בפעילות מבצעית בהובלת משרד המודיעין במרחב ציון ויחידת המסתערבים של מג"ב ירושלים, בשיתוף היחידה למניעת שוד עתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, נתפסה תעודה, המוערכת כתעודה עתיקה, כתובה על גבי פפירוס.
 
התעודה כתובה בכתב העברי הקדום, האופייני לתקופת הבית השני ולמאות הראשונה והשנייה לספירה. סגנון הכתב מוכר בעיקר מהמגילות הגנוזות, ומכתובות שונות על גבי גלוסקמאות וארונות קבורה. התעודה עצמה כתובה על גבי פפירוס. הפפירוס אינו שלם, סביר שהיה מגולגל, וניכר שחתיכות ממנו התפוררו בעיקר בחלקו התחתון.סימני החורים בחלקו השמאל עשויים להעיד על פגעי הזמן. מידות התעודה - 15X15 ס"מ .
בתעודה ניתן להבחין ב-15 שורות כתובות בעברית מימין לשמאל, אחת מתחת לשנייה. בשורה העליונה ניתן לקרוא בבירור את המשפט "שנת ארבע לחורבן בית ישראל." מדובר בתאריך שעשוי להיות שנת 74 לספירה - במידה שמחבר התעודה מתייחס לשנת החורבן של בית המקדש השני במרד הגדול. אפשרות נוספת הינה, שהכוונה לשנת 139 לספירה - במידה והמחבר התכוון לחורבן הישוב הכפרי ביהודה בסיום מרד בר כוכבא.
עוד ניתן לקרוא בתעודה את שם האישה "מרים ברת יעקב", ואחריו שם שעשוי להיות מקום הישוב בו היא התגוררה: מסעלב. יתכן ומדובר בישוב סעלבים. השם מרים בת יעקב הוא שם נפוץ בתקופת בית שני. בתעודה מופעים שמות של אנשים ומשפחות נוספות, שמות של מספר ישובים עתיקים מתקופת בית שני , ונוסח משפטי העוסק בקניינה של אלמנה ובויתור על רכושה.
 
לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "על פניו -על פי סגנון הכתב, החומר עליו נכתבה התעודה, מצב ההשתמרות והטקסט, הכולל תאריך היסטורי הניתן לפענוח, מדובר בתעודה הנחזת להיות עתיקה על פי הגדרת חוק העתיקות. מאחר שמדובר בפריט שלא הגיע מחפירה ארכיאולוגית מסודרת, עדיין יש צורך בבדיקות מעבדה לשלילת אפשרות שמדובר בזיוף מודרני". גנור מוסיף, כי "לתעודה חשיבות רבה מבחינה היסטורית מחקרית ולאומית. עד כה כמעט ולא נתגלו מגילות או תעודות היסטוריות מתקופה זו בחפירות ארכיאולוגיות מוסדרות. תעודה היסטורית הניתנת לתיארוך ודאי, על סמך התייחסות למאורע היסטורי כ"חורבן ישראל", לא נתגלתה כלל. מהתעודה ניתן ללמוד על שמות האנשים, שמות משפחתם, ומקומות ישוב בארץ ישראל בתקופה זו. מקריאה ראשונית נראה שתעודה זו עוסקת בעניינה של מרים בת יעקב, שהיא ככל הנראה אלמנה. פענוח התעודה בשלמותה על ידי בעלי מקצוע בתחום, אפיגרפים והיסטוריונים, יוכל ללמד על התנהלות בני התקופה ולהוסיף מידע על אורח החיים שלהם. יש לפנינו עדות היסטורית נדירה על עם ישראל בארצו עוד לפני 2,000 שנה, בימים שלאחר החורבן ששלח את עם ישראל לגלות ארוכה - עד להקמת מדינת ישראל".