מקווה טהרה גדול ומרשים משלהי ימי הבית השני נחשף לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות במנהרות הכותל, בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי.

 מקווה הטהרה נחשף בתוך האולם המערבי של מבנה מפואר, המרוחק כ-20 מטרים בלבד מהכותל המערבי. המבנה, שחלקים ממנו נתגלו בעבר, וכעת חשפה רשות העתיקות אולם נוסף מתוך שלושת האולמות שלו, הוא מן המבנים המפוארים ביותר שנחשפו עד כה מתקופת בית המקדש השני.
 
המבנה נבנה מאבני גזית שסותתו בסיתות עדין במיוחד, והעיטור הארכיטקטוני בו הוא באיכות גבוהה ביותר. מבחינה אדריכלית ואמנותית, ניתן למצוא קווי דמיון בינו לבין שלושת המתחמים המפוארים שבנה המלך הורדוס בהר הבית, במערת המכפלה, ובאלוני ממרא, וניתן להסיק מכך על חשיבותו הגדולה של המבנה בימי הבית השני.
 
על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמת היהודים עם הרומאים", לרגלי המקדש, שכנה קרית השלטון והמנהל. בין המבנים שהוא מנה באזור זה, היו בית מועצת העם וה'קסיסטוס' - לשכת הגזית. בלשכה זו, על פי התלמוד, ישבה הסנהדרין - בית הדין הגבוה של העם היהודי בימי הבית השני. לא מן הנמנע שהמבנה המפואר שנחשף עתה בידי רשות העתיקות השתייך לאחד מן השניים.
 
לדברי הארכיאולוג אלכסנדר און, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מעניין לראות, כי באמצע המאה ה-1 לספירה חלו שינויים במבנה המפואר - הוא יצא מכלל שימוש כמבנה ממלכתי-מנהלתי, ובתוך אולמו המערבי הותקן מקווה טהרה גדול - ובו כ 11 מדרגות היורדות אל בריכת הטבילה. נראה, כי בתקופה זו גדלה העיר ירושלים, והתעורר צורך לתת מענה לצרכי הטבילה הגדלים של העולים לרגל, שהגיעו בהמוניהם אל המקדש במיוחד בשלושת הרגלים. הטבילה במקווה וההקפדה על הלכות טהרה היו בתקופה זו חלק בלתי נפרד מאורח החיים היהודי, וחיוניות המקוואות הייתה רבה - בפרט באזור המקדש".
 
הקרן למורשת הכותל המערבי פועלת לחשיפת עברו של העם היהודי בכותל המערבי, והמקווה היא עדות נוספת לקשר העמוק של העם היהודי אל ירושלים ובית המקדש.
 
הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, ציין את שיתוף הפעולה בין  הקרן למורשת הכותל המערבי לרשות העתיקות, החוברות יחד לחשיפת עברה העשיר של ירושלים במקום, תוך הקפדה כי כל החפירות לא יתקרבו למתחם הר הבית אשר הנגיעה בו אסורה הלכתית.