Israel Antiquities Authority
נגישות

אישוש נוסף למפת מידבא: לראשונה נחשף הרחוב הראשי של ירושלים מלפני 1500 שנה (11/2/2010)


מפת מֵידבא-מפת פסיפס עתיקה בכנסייה בירדן מהמאה ה-6-7 לספירה שתארה את ארץ ישראל בתקופה הביזנטית, הראתה במפורש: הכניסה לירושלים ממערב, נעשתה דרך שער גדול מימדים, שהוביל לרחוב ראשי מרכזי ויחיד בצד זה של העיר.
מספר עדויות למבנים המרכזיים בירושלים המופיעים במפה אכן נחשפו עם השנים או שנשתמרו עד עצם היום הזה – כך, למשל, כנסיית הקבר - ואולם אותו רחוב גדול ושוקק חיים מהתקופה בה הפכה ירושלים לנוצרית לא נתגלה עד היום: זאת, משום שבאזור לא התקיימו חפירות ארכיאולוגיות בשל אי הנוחות הנגרמת בעצירת התנועה במיקום המרכזי והסואן כל כך.
 
כעת, בשל הצורך בטיפול יסודי בתשתיות באזור, יזמה הרשות לפיתוח ירושלים עבודות לשיקום ולחידוש התשתיות באזור בכלל, ובצמוד לכניסה לרחוב דוד (המוכר לתיירים כרחוב החנויות המדורג) בפרט. כך, מתאפשרת לארכיאולוגים ולציבור הצצה נדירה למתרחש מתחת למרצפות המוכרות לכולנו.
 
מתוך היכרות עם מפת מידבא, שיער ד"ר עופר שיאון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, שבמקום בו יוחלפו התשתיות, אמור לעבור אותו רחוב ראשי המוכר מהמפה "ואכן, לאחר הסרת מספר שכבות ארכיאולוגיות, בעומק של כ-4.5 מ' מתחת לפני הרחוב של ימינו, גילינו - למרבה ההתרגשות, את לוחות האבן הגדולים שריצפו את הרחוב". הלוחות, שאורכם מטר ויותר, נחשפו סדוקים ממשא השנים. לצד הרחוב נחשף מסד אבנים בנוי, עליו הושתתה מדרכה ושורת עמודים - שטרם נחשפו. לדברי שיאון, "יפה לראות שרחוב דוד שוקק החיים של ימינו משמר למעשה את התואי של הרחוב הסואן מלפני 1500 שנה".
על מסד האבנים מהתקופה הביזנטית נבנה בימי הביניים מבנה רחב מימדים, שחזיתו פונה אל הרחוב. בשלב מאוחר יותר, בתקופה הממלוכית (מאות 13'–14'), נבנו בתוך המבנה חדרים מאורכים, חלקם מקומרים, שנראה כי שימשו כחנויות וכמחסנים. מסתבר שמתחת למבנה זה – ממש מתחת לכביש שחוצה בין מגדל דוד לרחוב דוד ומוביל לרובע הארמני, קיים מאגר מים גדול, בגודל 8 X 12 מ' ובעומק 5 מ' לפחות, ששימש את דייריו.
 
מפת מידבא - מפת פסיפס בגודל 16מ'X8 מ', שהונחה בכנסייה במידבא שבירדן, תארה את ארץ ישראל מתוך היכרותו של בונה הפסיפס את הארץ. המפה מתארת בקווים כלליים את כל ארץ ישראל, בדגש על האתרים הנוצריים בה. במפה מופיעות, בין השאר, כנסיות רבות שהחלו להבנות בירושלים בתקופה זו, בה עברה העיר שינוי דתי והפכה מפגנית לנוצרית. את הכנסיות ניתן לזהות לפי הגגות האדומים המתוארים במפה.
 
בחפירות התגלו שפע של כלי חרס ומטבעות, וכן חמש משקולות ברונזה קטנות מרובות צלעות ששימשו את בעלי החנות לשקילה של מתכות יקרות.

מאמרים נוספים ...
להודעות