הכבשן, בן כ-1300 שנה, הוא הגדול מסוגו הידוע מחפירות ארכיאולוגיות בארץ, ומעיד על שיגשוגה בתקופה הביזנטית. שימש ככל הנראה לייצור מאות אלפי כלי חרס שיוצאו לרחבי העולם.
לדברי מנהל החפירה: "זו לא פעם ראשונה שאנו נתקלים בהתנכלות לחפירה מצד חרדים" רשות העתיקות הגישה הבוקר (ד') תלונה למשטרת יבנה בגין הרס שבוצע הלילה בכבשן גדול בן 1300 שנה. ארכיאולוגים מרשות העתיקות שהגיעו הבוקר לחפירה המתבצעת בעיר, הופתעו לגלות כי הממצא הייחודי רוסס בכתובות גרפיטי, ובהן: "מה חשוב יותר – הכבשן או כבוד המת?" ולוכלך בחומר שחור. כמו כן, פוזר במקום חומר הנושא ריח רע.
המדובר בבית יוצר לכלי חרס, מהגדולים והמפוארים שנמצאו בארץ, שנחשף על ידי רשות העתיקות ממזרח לתל יבנה, כחלק מעבודות שימור והצלת עתיקות שנעשות במקביל לפרויקט שידרוג והכפלת מסילת הרכבת בין רחובות לבני דרום, שמבצעת רכבת ישראל. כמו כן, מבצעת רכבת ישראל עבודות להקמת מסילה כפולה בין ראשל"צ מערב (משה דיין) לבין צומת בני דרום הצפויות ליצור רצף מסילתי מאיילון דרום עד התחברות למסילת אשדוד - אשקלון, כולל הקמת תחנת נוסעים ביבנה מערב. הקו צפוי להעניק פתרון תחבורתי לביקוש הנוסעים מאשקלון ואשדוד, אשר יוכלו לנסוע ישירות לת"א מבלי לעבור בלוד.
לדברי ד"ר אלי ינאי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתענו לגלות את ההשחתה הבוקר, שלצערנו, בוצעה דווקא בממצא כל כך ייחודי. כואב לראות שהמרססים הרסו בלי לחשוב פעמיים נכס מורשת שהוא של כולנו. זו לא פעם ראשונה שאו נתקלים בהתנכלות לחפירה מצד חרדים. הכבשן הענק, מהמאה ה-6 או ה-7 לספירה, אורכו כ-70 מ'. הוא הגדול מסוגו הידוע מחפירות ארכיאולוגיות בארץ, ואחד הגדולים הידועים מהעולם הקדום בכלל. אין זה מפליא שבית יוצר כזה התגלה דווקא כאן: ידוע שיבנה, שהיתה עיר נמל וישבה על תוואי הדרכים הראשיות של המסחר הבינלאומי העתיק, היתה בעלת חשיבות עצומה בתקופה הביזנטית: בארץ ישראל של תקופה זו, שזכתה לשיגשוג על רקע היותה ערש הנצרות, גאה הסחר בין הארץ למדינות השכנות באמפריה. בעקבות זאת, נולד צורך בבית יוצר שיספק כמות עצומה (מאות אלפים) של קנקנים שיאחסנו תוצרת חקלאית (ובפרט יין ושמן) לייצוא מארץ ישראל. בכבשן נחשפו לראשונה תאי הצריפה כמעט למלוא גובהם (כחמישה מטרים), ונחשפה בשלמותה מערכת המעברים, עד לתקרתה. כמו כן, נחשפו פתחים להסקת הכבשנים ופתחים לתאורה של מערכת המעברים התת-קרקעיים. השתמרות המערכת בשלמותה מאפשרת שחזור מלא של תהליכי הייצור של כלי החרס. באחד מתאי הצריפה נמצאו במקומם המקורי קנקנים שהונחו לצריפה בכבשן בכמה קומות. כשל טכני בתהליך הוצאת הקנקנים בגמר הצריפה גרם לנטישת הכבשן, וכך נשמרו הקנקנים במצבם המקורי בתהליך הייצור. הקנקנים מלמדים על שיטת הנחתם בתאי הצריפה, ונראה כי תהליכי הייצור של כלי חרס בכבשנים מטיפוס זה הם שמרניים מאוד ולא השתנו מאז התקופה הביזנטית ועד ימנו: גם כיום ניתן למצוא כבשנים שפועלים בדרך דומה, בעיקר במצרים. לפי ממצאי הכבשן ביבנה ומימדיהם של תאי הצריפה, ניתן היה לצרוף בכל הכבשן כ-1500 קנקנים בו זמנית בכל פעם. תהליך הצריפה עצמו נמשך כשבועיים עד שלושה, ומכאן שהכבשן יכול היה לייצר כ-18,000 קנקנים בשנה. כמויות הפסולת האדירות שנמצאו בסביבת הכבשן (למעלה מ-20.000 שברים של קנקנים שנפגמו בצריפה) מעידות שהכבשן תיפקד כמה עשרות שנים - ואולי אף יותר. מדרום לכבשן נחשף רחוב עמודים שנהרס ברעידת אדמה גדולה במאה ה-6 לספירה. ידוע, כי בתקופה זו ארעו בארץ מספר רעידות אדמה גדולות. עד כה, נחשפו 7 שורות של עמודים לאורך כ-25 מ'.