שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה ע"י חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית. אחד המבנים מזוהה ע"י החוקרים פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות כארמון דוד, והמבנה השני שימש כמחסן ממלכתי ענק. היום (ה') מגיעה לסיומה החפירה, שנמשכה שבע שנים. לדברי פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור, "חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך. בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ"ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה. בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים - עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים. הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר". בצפון העיר נחשף בית עמודים שאורכו כ- 15 מ' ורוחבו 6 מ', ששימש כמבנה מינהלי לאחסון. לדברי החוקרים, "במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים". הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מינהלי בתקופת דוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אומרים הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס כפי שניתן לעשות זאת עתה. חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים בסמוך לשנת 980 לפנה"ס. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה ". חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רט"ג ומוסדות התכנון כדי לפסול את הכוונה לבנות שכונה חדשה בקרבת מקום, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי. תכנית זו יוצאת מתוך ההבנה כי האתר יהפוך במהרה למקום מושך קהל שהעניין בו יהיה רב, ודרכו ניתן יהיה לעמוד על תרבותה של הארץ בימי דוד המלך.