סצינת הנגינה הקדומה ביותר המוכרת במחקר של א"י מופיעה על טביעת חותם גליל נדירה תקופת הברונזה הקדומה, בת כ-5,000 שנה. כך סוברים הארכיאולוגים ד"ר יצחק פז, ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות, אשר יציגו את תוצאות מחקרם החדש ביום ה' הקרוב, ביום העיון "סקס, סמים ורוקנרול" המשותף לרשות העתיקות ולאוניברסיטה העברית בירושלים. הטביעה, שנמצאה בשנות ה-70 באתר בית העמק בסקר ארכיאולוגי שניהל ד"ר רפי פרנקל בגליל המערבי, הוטבעה על ידי חותם גליל, שגולגל על פני החומר לפני שנצרף. כך, נוצרה שרשרת סצנות שחוזרת על עצמה. הסצינה המתוארת על טביעת החותם כוללת שלוש דמויות נשיות, שתיים עומדות ואחת יושבת. הדמות היושבת מנגנת בכלי הנראה כנבל - כלי נגינה מוכר מהעולם הקדום. לדברי החוקרים, "נראה כי טביעת החותם הנדירה, אשר הופיעה על גבי שבר כלי אגירה גדול (פיטס), שופכת אור על העולם הסמלי-פולחני של אנשי תקופת הברונזה הקדומה בא"י. חשיבותה של הסצינה נעוצה בהקשרה הסמלי האפשרי, בהיותה חלק מטקס מורכב, הידוע במסופוטמיה בשם 'הנישואין המקודשים'. בטקס הזה, בו התבצע איחוד סמלי בין המלך לאלה (שיוצגה בפועל ע"י כוהנת). הטקס כלל מספר חלקים: מוסיקה וריקודים, משתה ומפגש בין המלך לאלה ויחסי מין ביניהם. ההצעה שרבות מטביעות החותם מתקופת הברונזה הקדומה מיצגות את טקס הנישואין המקודשים, הועלתה לאחרונה על ידי פרופ' פייר דה מירושדג'י מה(Centre national de la recherche scientifique) CNRS-. להערכת החוקרים, טביעת החותם משקפת את שלב הנגינה הקשור לטקס זה. לדבריהם "זוהי הפעם הראשונה בה ניתן לזהות בוודאות בארץ דמות מנגנת בטביעת חותם מן האלף השלישי לפנה"ס. זאת, בשעה שרוב הטביעות ה'פולחניות' מארץ ישראל מציגות דמויות רוקדות או את שלב ה'משתה' בו נראות הדמות הנשית והדמות הגברית זו מול זו, בשלב שלפני קיום יחסי המין". יום העיון של רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים יהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום. הציבור מוזמן.