האתר בגבעת משטרת מגידו מזוהה עם היישוב היהודי כפר עותנאי, הנזכר במקורות ארץ ישראלים. לצידו הוקמו מפקדת הלגיון השישי פאראטה ועיר בשם מאקסימיאנופוליס הנזכרים במקורות היסטוריים.
 
האתר מהתקופה הרומית מייצג נאמנה שילוב תרבותי נדיר של כפר-מחנה-ועיר במרחב גיאוגרפי מצומצם הנמצא בקרבת תל מגידו המקראי שהוכר בידי אונס"קו כאתר מורשת תרבות עולמית.
 
בחפירות רשות העתיקות הנערכות בכלא מגידו נחשף בניין המתוארך על-פי הממצא הארכיאולוגי מתחת לרצפותיו ומעליהן למאה השלישית לספה"נ.
 
בבניין אולם מלבני ובו רצפת פסיפס ובה דגמים גיאומטריים, מדליון עם דגים ושלוש כתובות ביוונית עתיקה. האחת מזכירה קצין בצבא הרומי שתרם לבניית הפסיפס, השנייה מנציחה את זכרן של ארבע גברות, והשלישית מזכירה גברת שהקדישה שולחן (מזבח) לאל ישו כריסטוס. כולם קשורים בפעילות קהילתית נוצרית פולחנית שהתרחשה במבנה.
 
שילוב שלוש הכתובות בפסיפס מהמאה השלישית, הקושר בין קצין בצבא הרומי לנצרות במבנה הקודם להכרתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית, נדיר ומיוחד במינו וחשוב מאד להבנת הנצרות בתקופה זו, העלומה עד עתה.
 
יותם טפר, מנהל החפירות מטעם רשות העתיקות, מסר כי לממצאי החפירה תרומה גדולה לחקר הצבא הרומי במזרח האימפריה הרומית, לשאלות תיאולוגיות-נוצריות כולל תרומה להתגבשות הפולחן הנוצרי ומקומו לפני התקופה הביזאנטית ולהשפעות תרבותיות הדדיות הקשורות גם  בקרבה לקהילה יהודית קדומה במקום.
 
בהתייעצויות שקיימה רשות העתיקות בהם השתתפו מומחים בעלי שם עולמי, ניתן תוקף מדעי לחשיבות הממצא מחפירה זו, למרות שהמחקר כולו עדיין בתחילתו.
 
רשות העתיקות ממליצה, להזיז את הכלא ורואה חשיבות עליונה בשימור המכלול הארכיאולוגי שנחשף בחפירות. העדפה ערכית זו נובעת מחשיבותו של הממצא לתרבותה ומורשתה של ארץ ישראל כמו גם לעולם כולו, ומאפשרת שימור ותצוגה מיטביים של האתר והפסיפס, בהקשרם הכולל ושילובם במרחב.
 
 
לפרטים נוספים : אסנת גואז, דוברת רשות העתיקות, 052-4284447