Israel Antiquities Authority
נגישות

תצוגות ארכיאולוגיות במרכז הבינתחומי הרצליה

המרכז הבינתחומי בהרצליה, רח' כנפי נשרים

 
תצוגה בנושא ממשל ומנהל בארץ-ישראל בעת העתיקה

נושא התצוגה הותאם לנושאים הנלמדים במרכז הבינתחומי. התצוגה מציגה את ממלכת יהודה במאות ח'–ז' לפסה"נ, בצילה של האימפריה האשורית ואת יהודה בימי הבית השני, למן הכיבוש ההלניסטי ועד מרד בר-כוכבא.

(מוצג בבית הספר אריסון למנהל עסקים).

 
פסיפסים

פסיפס רצפה מאל-מכר (בקרבת עכו), המאות החמישית–השישית לספירה. הפסיפס שייך לכנסיה או למנזר ומעוטר בדגמים גיאומטריים וצמחיים משולבים. על הפסיפס כתובת ביוונית "אדוני, סייע לכפר זה באמצעות שבועת יוליאנוס".

(מוצג בבית הספר אריסון למנהל עסקים).
 
רצפת הפסיפס מקיסריה אשר עיטרה וילה של אחד מעשירי קיסריה הביזנטית, המאות השישית–השביעית לספירה. היא מעוטרת בדגמים גיאומטריים של עיגולים משתלבים שבמרכזם צלבים. 
(מוצג בכניסה לבית ספר סמי עופר לתקשורת).
 
גלוסקמאות
'ליקוט עצמות' הוא מנהג של 'קבורה שנייה' שנהג בקרב היהודים בימי הבית השני ועד שלהי המאה השלישית לספירה. בתקופה זו נהגו יהודי ארץ-ישראל לשוב אל קברי משפחותיהם כעבור שנה מיום הקבורה, ללקט את עצמות הנפטרים ולהעבירן לגלוסקמות אבן למנוחת עולם. מנהג זה מבטא את השינוי שחל בימי הבית השני במחשבה היהודית על אודות גורל האדם לאחר מותו, קרי האמונה בחיים שלאחר המוות ובתחיית המתים.
(מוצג בבית ספר אריסון למנהל עסקים).
 
סרקופגים ודלתות מערות קבורה
קבורה בארונות אבן גדולים (סרקופגים) היתה נפוצה במאות הב'–הה' לספירה. לארונות היו שני חלקים: תיבה מלבנית להנחת הנפטר ומכסה,שעוטר בדגמים צמחיים, גיאומטריים ומיתולוגיים. הארונות הוטמנו בתוך מבני קבורה (מאוזוליאום), או מערות קבורה חצובות. פתחי המערות נסגרו בעזרת דלתות אבן, אבני גולל עגולות, או אבני גולל בצורת פקק. מנהג קבורה זה היה נפוץ בקרב תושבי הארץ השונים: יהודים, נוצרים ופגאנים.
 
פריטים אדריכליים מקיסריה
הפריטים המוצגים בגן (עמודים, כותרות וסרקופג) מייצגים מעט מעוצמתה הפוליטית, הכלכלית והתרבותית של העיר בתקופות הרומית והביזנטית (10 לפסה"נ – 640 לסה"נ), ומציגים באבן את קשרי העיר עם התרבות הרומית השלטת בארצות הים התיכון.
 
אבן מיל
אבן מיל מכביש סקיתופוליסטבריה (193–211לספירה). הכתובת חקוקה בחלקה ביוונית ובחלקה בלטינית: לאמפרטור קיסר לוקיוס ספטימיוס סוורס ירא שמים אוגוסטוס, מנצח הערבים האדיאבנים, מנצח הפרתים, ולמרקוס אורליוס אנטונינוס אוגטוס.... מסקיתופוליס (5?) מילין.
לאחר מותו של לוקיוס ספטימיוס סוורס ציווה קרקלה, בנו ויורשו, למחוק את שם אחיו שאותו רצח ושמו "גטה" מכל הכתובות הממלכתיות שברחבי האמפריה הרומית. הוראה זו הוצאה אל הפועל באבן המיל המוצגת כאן.
(תצוגה בחוץ)
 
חקלאות
התצוגה הארכיאולוגית מדגישה את התרבות החומרית של חיי היומיום בארץ-ישראל בעת העתיקה. היא מתמקדת בשלושה ענפי ייצור מרכזיים — הפקת שמן זית, טחינת דגנים וייצור יין — ממרכיבי היסוד של החקלאות העתיקה בארץ-ישראל.
(תצוגה בחוץ).
 

אוצרות: מיקי סבן (תצוגת ממשל ומנהל) וד"ר אורית שמיר (רשות העתיקות)

שירותי אוצרות: ד"ר ספי פורת
טיפול שימורי: מנהל שימור ותחום טיפול בממצאים (רשות העתיקות)
תאריך הקמת התצוגה:יולי 2005-דצמבר 2007