תוצאות החפירההכנסייה פונה לכיוון מזרח (אזימוט 85 מעלות), אורכה 27 מ' ורוחבה (ללא בית הבד) 11.7 מ'. היא נבנתה באבני גזית גדולות ומוחלקות היטב מגיר רך ובאיכות גבוהה, אולם בכמה מקומות ללא יסוד המעוגן בסלע. גג הכנסייה נישא על גמלוני עץ וקורה ברעפי חרס.
האטריוםמידות האטריום 10X9 מ', הכניסה הראשית אליו במרכז הקיר המערבי, ויש כניסה נוספת מבית הבד בפינה המזרחית של הקיר הצפוני. הרצפה מרוצפת בפסיפס לבן גס (9 - 12 אבנים לדצימטר רבוע), במרכזה מדליון עגול בקוטר 1.26 מ' ובו צלב עשוי אבנים בצבע אדום. בתוך המדליון, משני צידיו של החלק העליון של הצלב מופיעה הכתובת היוונית "הגיוס" (קדוש), ומשני צידיו של החלק התחתון מופיעה מילה נוספת ביוונית שלא ניתן לפענחה.בצידו המזרחי ארבע מדרגות, סדורות בצורת האות ח', המוליכות אל נרתכס הכנסייה. נראה שהמדרגות נחתמו במעקה מצפון ומדרום. בתחתית המדרגות מצויה כתובת הקדשה לבקחוס.
הנרתכסמידותיו הפנימיות 2.8 X 10.3מ'. הכניסה מהאטריום לנרתכס הייתה דרך פתח אחד במרכז הקיר המערבי. הנרתכס רוצף בפסיפס צבעוני מאבנים קטנות (56 אבנים לדצימטר רבוע), מריצוף זה השתמרה המסגרת המעוטרת בצידו המזרחי בלבד.
אולם הכנסייהמידותיו הפנימיות של אולם הכנסייה 10.35 X 10.35 מ', ללא האפסיס שבלט מזרחה. האולם מחולק לאולם תווך שרוחבו 4.76 מ', למרחב שבין העמודים שרוחבו 0.60 מ' מכל צד, ולשתי סתראות ברוחב 2.2 מ' כל אחת. במזרח אולם התווך במה שהופרדה מהאולם ומהסתראות בסורג שיש ממנו נשתמר נדבך היסוד בלבד. פסולת פסיפס רבה מצויה בבסיסה של הבמה, דבר המלמד שאת אבני הפסיפס סתתו במקום. שולחן מזבח עשוי שיש שמידותיו 0.64 X 0.60 מ' מצוי במיתר האפסיס, במרכז השולחן שקע עגול ובמרכזו חור קטן. בארבע פינות השקע מסמרי ברזל שנועדו, ככל הנראה, להחזקת קיבוריום קטן שנועד להדגיש את קדושת הרליקט שהונח ברליקווריה בתחתית מרכז המזבח. (שבר של מכסה הרליקווריה, עשוי שיש, נתגלה).
הפסיפסים
רצפת הכנסייה עשויה פסיפס עדין (110 - 120 אבנים לדצימטר רבוע) המעוטר בדגמים הנדסיים וצמחיים, בצבעים: שחור, לבן, אדום (לבנה), כתום ואוכרה (חרדל).הסתרה הצפונית, שהשתמרה בשלמות מרוצפת בדגם של ריבועים, מעוינים ומשושים המוקפים בשתי מסגרות. בצידה המערבי של הסתרה מצויה טבלת אוזניים, שבה מתואר צלב גדול ומקושט. בפתח הסתרה שקע לניקוז המים בעת ניקוי הפסיפס.הסתרה הדרומית נשתמרה בחלקה המזרחי בלבד,והיא מעוטרת בתשליב של מדליונים עגולים, הסדורים בשני טורים, שבהם נתונים דגמים הנדסיים שונים וצלבים גדולים. בין כל ארבעה מדליונים יש מעוין קעור צלעות שבמרכזו ריבוע. פסיפס זה מוקף אף הוא בשתי מסגרות.המרחב שבין העמודים מעוטר בדגם של קשקשים הפונים מהעמוד אל המרכז; הם נפגשים באמצע הדרך שבין כל שני עמודים. שלושה עמודים נבנו בכל צד.אולם התווך נשתמר בעיקר בצידו הצפוני, מעוטר בשני שטיחים צבעוניים, בדגם של מעגל הנתון בתוך ריבוע. שני השטיחים תחומים במסגרת של ריבועים ומלבנים לסירוגין, ובהם מדליונים עגולים ומעוינים, המצטיינים בעושר של דגמים וצבעים. השטיח המזרחי הוא הגדול יותר ומרכזו הוא המרכז המדויק של הכנסייה. קוטר השטיח 3.5 מ', בו תשליב של מעגלים בגדלים שונים זה בתוך זה. בפינה הצפונית מערבית של מסגרת השטיח מתוארת אמפורה ממנה משתרגות גפנים לשני הצדדים. בפינה הצפונית מזרחית מצוי עיטור גיאומטרי. סביר ששני דגמים אלה חוזרים על עצמם בשתי הפינות הנגדיות שלא נשתמרו.השטיח המערבי גם הוא עיגול בתוך ריבוע, קוטרו 2.25 מ', והוא מוקף בשתי מסגרות של מדליונים עגולים ומעוינים. במרכז השטיח כתובת ביוונית: הכתובת מתחילה בצלב ופירושה: "המקום הזה הוא של האדון והבן האחד". סביב הכתובת דגם המורכב ממעוינים צבעוניים בצפיפות רבה מאד שניתן לראותם גם כמעגלים קונצנטריים וגם כקרניים הנשלחות מהמרכז החוצה.קוטר האפסיס 3.9 מ', הוא מרוצף בפסיפס צבעוני. הדגם המרכזי הוא של משולש המצוי במרכז וממנו נשלחות קרניים לכיוון מזרח. חלקו המערבי של הפסיפס מעוטר בתשליב של מדליונים רבועים ובתוכם תשליבי מעגלים.
בית הבדבית הבד בנוי צמוד לאטריום מצפונו, הוא חלק אינטגראלי ממבנה הכנסייה. מידותיו: 11.5 (מזרח מערב) X 10.6 מ', בו ארבעה חדרים ובור מים. הכניסה אל המכלול בקיר הצפוני אל חדר מוארך), מרוצף בפלטות אבן. מחדר זה שני פתחים: האחד למזרח – אל חדר המבוא לאטריום הכנסייה, והשני למערב – אל החדר המרכזי במכלול - חדר המפרכה של בית הבד. בנקודת החיבור של שלושת החדרים נחצב בור מים פעמוני, מטויח בשתי שכבות של טיח הידראולי; חולייתו חצובה מאבן אחת. את המים ניתן היה לשאוב הן מחדר המבוא והן מהמפרכה. בחדר המפרכה (3.4 X 7.5 מ') נתגלה חלק מאגן הריסוק ('ים') של מפרכת בית הבד. רצפת החדר עשויה גיר כתוש.מסחטת בית הבד מצויה בחדר המערבי; החדר ארוך ומידותיו: 3.3 X 9 מ'. המסחטה פעלה באמצעות מכבש קורה (כ- 7.5 מ' אורך) ושני ברגים מעץ, שהוצבו זה אחרי זה; אליהם חוברו שתי משקולות הכבדה מאבן (כ- 4 טון משקלה של כל משקולת). בור האיגום נחצב בסלע, לצד המשטח להנחת העקלים. מתקן סחיטה ובו שתי משקולות בורג המופעלות בקורה אחת נפוץ באזור גיאוגרפי זה מהמאה השישית ועד למאה השמינית לספה"נ.
הממצאהממצא באתר כלל שברי כלי חרס וכלי זכוכית מהתקופות הביזאנטית והאיסלאמית הקדומה. כן נתגלו שברי זכוכית של חלונות המעידים על תאורה קלרסטורית באולם הכנסייה. הממצא כלל גם מספר כלי מתכת, ובהם מחט מברזל, מצקת שמן מברונזה ומטבעות מהמאות הרביעית ועד השמינית לספה"נ, וכן אגנים מאבן גיר ובזלת, שברי סורג רבים, שולחן מזבח משיש, שבר מכסה של רליקווריום, צדפות מסוגים שונים וכפתור עצם. מדליון האלה טיכה:ממצא יוצא דופן וייחודי הוא מדליון עגול עשוי שיש שנחצב במערב אסיה הקטנה (במחצבות אפיון, אפרודיסיאס או אפזוס), בקוטר 67 ס"מ ובעובי 5.5 ס"מ, שחלקים ממנו נתגלו הן בכנסייה הן בבית הבד. במדליון מגולפת דמותה של האלה טיכה (פורטונה) לראשה כתר חומה עם שלושה מגדלים ושער אחד במרכז, לצווארה חמש שרשרות שונות (שתי שרשרות על הצוואר מעל השמלה ושלוש על החזה), שיערה אסוף לאחור ולאוזניה עגילים ארוכים. בידה השמאלית אוחזת הטיכה קרן שפע, ובידה הימנית, הענודה בשלושה צמידים, היא מחזיקה בשרביט שראשו מעוגל. המדליון מוקף מסגרת ובה שתי כתובות המתחילות ומסתיימות בצלב. הכתובת העליונה נשתמרה בחלקה, ובה מוזכר מושל (?) בשם סטפנוס בין תיאודורוס. ייתכן כי השם הוא של המושל שבימיו נתרם המדליון לכנסייה. הכתובת התחתונה שלמה ופרושה: "בחודש קסנטיקוס (אפריל) שנת 645". סביר שהשנה היא לפי המניין הפומפיאני מכאן שהמדליון הוא מחודש אפריל שנת 582-3 לספה"נ, ימי שלטונו של הקיסר טיבריוס השני או מאוריקיוס.טיכה ביזאנטית זו היא ייחודית ואין לה מקבילות בשיש באמנות הביזאנטית. המקבילות הקרובות לה ביותר מצויות בפסיפסים בבית שאן (BAR XVI No. 4, 1990 p. 30) ,במידבא בבית היפוליטוס ובבית השרוף (Piccirillo M. “The Mosaics of Jordan", 1993, pp. 23-26, 52-60), בדיפטיכון עשוי שנהב ובו טיכות של רומא וקונסטנטינופוליס ובמעט יצירות אומנות ביזאנטיות נוספות בהן מופיעות אלות עיר
(Weitzmann K. “Age of Spirituality”, 1979, pp. 142-143,173-178).
רשימת מקורות
U. Dahari, Excavationa and Surveys in Israel 18 (1996), 67-68, 102-104.
M. V. Guerin, Description Geographique, Historique et Archeologique De La Palestine, Sam II (1875), 76.